טכנולוגיה בחינוך הפכה לחלק בלתי נפרד מסביבת הלמידה במאה ה-21, כשהיא משפיעה מהותית על דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה. השילוב של כלים טכנולוגיים חדשניים בחינוך מאפשר גישה פדגוגית מודרנית, המותאמת לדור הנוכחי של הלומדים, המביא עימו אתגרים וצרכים חדשים. כתוצאה מכך, מוסדות למידה ברחבי העולם מתאימים את עצמם לעידן החדש, משלבים באופן אקטיבי כלים דיגיטליים ומעודדים שימוש בפלטפורמות למידה מקוונות.
### השפעת הטכנולוגיה על התפיסה הפדגוגית
טכנולוגיה בחינוך תורמת להתאמת תהליכי הלמידה לצורכיו הייחודיים של כל תלמיד, ולמעשה פורצת את המוסכמות הקיימות במערכת החינוך. אחד האספקטים החשובים ביותר הוא האפשרות לפרסונליזציה ולהתאמת המהלכים הלמידתיים לכל תלמיד ותלמיד, יכולת שבעבר לא הייתה זמינה בקנה מידה זה. כמו כן, טכנולוגיה בחינוך מספקת כלים להערכה רציפה ואובייקטיבית של התלמידים, דבר המאפשר למורה להתאים בזמן אמת את אסטרטגיות ההוראה לצרכים של התלמידים.
שילוב הטכנולוגיה בתהליכי הלמידה וההוראה תומך גם בפיתוח של מיומנויות חשובות כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות, תקשורת ושיתוף פעולה. תלמידים כיום יכולים לגשת למקורות מידע רבים, לעבוד בצוותים גם אם הם לא נמצאים באותו מרחב פיזי, ולשתף פעולה בזמן אמת דרך פלטפורמות דיגיטליות. הטכנולוגיה משרתת כלי חשוב בהנגשת החינוך ובהרחבת הגישה לקהילות מרוחקות או לאוכלוסיות שקשה להן להשתלב במערכת החינוך הרגילה.
טכנולוגיה בחינוך היא לא רק כלי לשיפור הלמידה אלא גם דרך להכין את התלמידים לעולם העתידי, שבו הידע הטכנולוגי והיכולת להשתמש בו באופן ביקורתי ויצירתי, יהפכו למיומנויות בסיסיות. ההתמודדות עם השינויים המהירים בטכנולוגיה ובשוק העבודה דורשת ממוסדות החינוך להיות גמישים, להסתגל ולהטמיע את החידושים הטכנולוגיים באופן שיאפשר לתלמידים לפתח את המיומנויות הרלוונטיות. כך, הטכנולוגיה בחינוך תורמת לא רק להגברת היעילות הפדגוגית אלא גם ליצירת עתיד בו כל אחד יכול לחקור, ללמוד ולפתח את מלוא הפוטנציאל האישי והמקצועי שבו.